אחד המושגים המעניינים ביותר בעולם הפסיכולוגיה נקרא הטיות קוגניטיביות. הטיות אלו הן הטיות חשיבה שגורמות לאנשים לטעות באופן עקבי ולהגיע למסקנות מנותקות מהמציאות בעקבות כשלי חשיבה ידועים מראש. מצד אחד חשוב להכיר אותן על מנת להימנע ככל שניתן מההשלכות של כשלי חשיבה מהסוג הזה ומאידך כדאי להכיר אותן כיוון שניתן להיעזר בהן על מנת להשפיע על אנשים סביבנו לפעול בכיוון בו אנו מעוניינים לפעול.
אחת מההטיות הראשונות שזוהו נקראת הטיית העיגון. הטיה זו מתרחשת כאשר אנשים חושבים על ערך מסוים לגבי כמות בלתי ידועה לפני שהם אומדים אותה. כאשר הם מתבקשים לאמוד את הכמות האומדנים נשארים קרובים למספר עליו חשבו המעריכים קודם לכן. המספר המקורי עליו חשבו המעריכים מהווה עוגן ויוצר נטייה לא להתרחק ממנו בצורה מוגזמת. באחד המחקרים הראשונים בתחום התבקשו סטודנטים לסובב גלגל בסגנון גלגל המזל עליו 100 מספרים.
הגלגל נבנה בצורה כזו שהוא יכול להיעצר רק על המספרים 10 או 65. בכל סיבוב סובבו החוקרים את הגלגל מול קבוצה אחרת של סטודנטים וביקשו מהם לרשום את המספר שיצא שהיה כמובן 10 או 65 . לאחר מכן הם ביקשו מהסטודנטים לענות – 1) האם אחוז המדינות האפריקאיות החברות באו"ם גדול או קטן מהמספר שזה עתה רשמת ? 2) מהו הניחוש הטוב ביותר שלך לגבי אחוז המדינות האפריקאיות באו"ם ? המשתתפים בניסוי היו אמורים להתעלם מהמספרים שיצאו על הגלגל אך לא כך היה.
ההערכות הממוצעות של המשתתפים שראו את המספרים 10 ו-65 היו 25% ו-45% בהתאמה. המספר הסתמי שיצא בגלגל המזל היטה בצורה משמעותית את ההערכה של המשתתפים כך שאלו שראו על הגלגל את המספר 65 העריכו את מספר המדינות האפריקאיות באו"ם בכ-100% יותר מאשר אלו שבסיבוב שלהם הגלגל נעצר על המספר 10.
הטיה זו אינה ייחודית למחקרי מעבדה בפסיכולוגיה. במחקר שנעשה בקרב סוכני נדל"ן התבקשו הסוכנים להעריך שווי של בית שעמד למכירה. כאשר ביקרו בבית ניתנה להם הזדמנות לעלעל בחוברת ובה מידע מקיף שכלל את מחיר הבית המבוקש. חלק מהסוכנים ראו מחיר גבוה מאוד ביחס למחיר המציאותי וחלק מהסוכנים ראו מחיר נמוך מאוד ביחס למחיר המציאותי. כאשר נשאלו מה המחיר הנמוך ביותר שבו היו מוכנים למכור את הבית אילו היה שלהם נמצא כי הסוכנים שראו מחיר גבוה בחוברת היו קרובים במידה רבה למחיר זה ואלו שראו מחיר נמוך בחוברת הציעו מחיר מעט יותר גבוה ממנו. הפער בין המחירים שהוצעו על ידי הסוכנים בשתי הקבוצות ( אלו שראו מחיר נמוך בחוברת לעומת אלו שראו מחיר גבוה בחוברת) היה משמעותי ביותר על אף שכולם אנשי מקצוע שמכירים את האזור.
הטיה נוספת שכדאי להכיר מזכירה את המשפט האלמותי של באזיל לידל הארט שאמר " אנחנו למדים מההיסטוריה שאנחנו לא למדים מההיסטוריה". בשפה פסיכולוגית הטיה זו נקראת הטיית התכנון או Planning Fallacy והיא מתייחסת לתיאור תוכניות ותחזיות שקרובות במידה בלתי מציאותית לתרחיש המיטבי.
אם ניקח לדוגמה זוג בתחילת דרכו ונשאל אותם מה הסיכוי לדעתם שהיחסים שלהם יסתיימו בגירושין, רוב הסיכויים שהם יגידו שאין שום סיכוי על אף שהסיכוי להתגרש היום במדינת ישראל עומד על כ-33%. דוגמה קונקרטית יותר מצויה בסקר שנערך ב-2002 ובו נמצא כי בעלי-בתים בארצות הברית ששיפצו את מטבחיהם העריכו שהשיפוץ יעלה להם כ-18,000 דולר כשבפועל הם שילמו בסוף השיפוץ קרוב ל40,000 דולר. באירוע אחר בו נאמדה עלותו של בניין פרלמנט חדש בסקוטלנד העריכו המתכננים את עלותו בכ-40 מיליון ליש"ט כשבפועל עלויות הבניין הרקיעו שחקים והגיעו ל-431 ליש"ט לאחר 7 שנים.
החוקרים מציינים שהסיבות המרכזיות לטעויות תכנון מסוג זה הן אופטימיות יתר, וייחוס משקל-חסר למקרים דומים על ידי המתכננים ומקבלי ההחלטות. לצד הסיבות להטיה הציעו החוקרים דרך להתמודד איתה וקראו לכך "מבט מן החוץ". "מבט מן החוץ" מהווה את ההנחה השנייה לגבי הטיות תכנון והיא שניתן להשתפר בהן אם מתחשבים בנתונים של מקרים דומים למקרה מולו אנו עומדים. "מבט מן החוץ" היא טכניקה בה בודקים באופן קר ומחושב מה קרה באירועים דומים לאירוע אותו אני מתכנן לבצע כעת. בעזרת איסוף מידע מסוג זה ניתן לגבש אומדן מדויק יותר לגבי הקשיים, האירועים הבלתי צפויים, העלויות, התועלות ומשך הזמן של הפרויקט אותו אנו מתכננים.
הטיות קוגניטיביות קיימות בצורות רבות ורובנו נוטים ליפול בהן. בין אם זהו ערך מספרי סתמי שנזרק לאוויר ומשפיע על יכולת ההערכה שלנו ובין אם זוהי אופטימיות והתלהבות יתרה שממקדת אותנו בתוצאות ורודות בצורה מופרזת. ההיכרות עם ההטיות הללו ועם הדרכים להתגבר עליהן מאפשרת לנו להתמודד איתן בצורה אפקטיבית ולהימנע מהן ככל שניתן במקרים דומים בעתיד. בנוסף לכך ניתן להשתמש במידע זה על מנת למקסם תוצאות עבורנו ועבור הארגון אליו אנו משתייכים.