המבחן האמיתי של מנהיג הוא בהשאירו אחריו בנפשם של המונהגים את השכנוע והרצון להמשיך. וולטר ליפמן
מנהיגות בסופו של דבר היא פעולה רגשית וכיוון שכך כדאי לצלול לעולם האינטליגנציה הרגשית על מנת להבינה ולהשתפר בה. לאורך שנים של מחקר בעולם הפסיכולוגיה התמקדו חוקרים בשני סוגי מנהיגות מרכזיים- מנהיגות מתגמלת ומנהיגות מעצבת. מנהיגות מתגמלת מתייחסת להשפעה של מנהיג על מונהגים כתלות בתגמול חיצוני. לדוגמה, מנהל שמעדכן את העובדים שלו שאם יעמדו ביעד מכירות מסוים יקבלו בונוס נדיב בסוף החודש מניע אותם לפעולה בתצורה של מנהיגות מתגמלת. המנהל מראה להם תגמול פוטנציאלי אם יביאו תוצאות שישביעו את רצונו. כך הוא משפיע על התנהגותם לכיוון בו הוא מעוניין.
בניגוד למנהיגות מסוג זה, מנהיגות מעצבת מתייחסת למנהיגות כריזמטית, כזו שההשפעה שלה על המונהגים נובעת מתגמול פנימי שהמנהיג המעצב מעורר במונהגים. לדוגמה, מנהל שמראה לעובד שלו את הפוטנציאל הגלום בו ואת יכולת ההתפתחות שלו תוך שהוא משלב זאת בערכים ובמטרות של החברה, משפיע על התנהגות העובד בכיוון בו הוא מעוניין על ידי כך שהוא נוסך בו אמונה פנימית לצמוח ולהצליח. לעומת המנהיגות המתגמלת, מנהיגות מעצבת מקורה באינטלגינציה רגשית גבוהה והיא נוגעת באופן ממוקד במהות הבסיסית ביותר של מנהיגים גדולים – היכולת להאציל הרגשה טובה על האנשים שהם מנהיגים.
הרגשה טובה יכולה להיות מגוון רחב של רגשות כמו שמחה, מוטיבציה, תחושת שליחות, התלהבות אהבה, אחדות, עוצמה ועוד. מה שמחבר בין כולם הוא החוויה הטובה שנשארת ברגשותיהם של המונהגים. בדקה 5:10 בנאום הניצחון המפורסם של ברק אובמה- Yes we can, אפשר לחוש את המסר הרגשי שעובר אל קהל המאזינים גם מבלי להאזין מפורשות למה שנאמר ( נסו לכתוב במילה אחת איזו הרגשה חוויתם?).
גם אדם שלא לגמרי מבין אנגלית ויצפה בסרטון הזה יקשיב קשב רב למה שמתרחש בו לא בעקבות המסר המילולי אלא בעקבות החוויה הרגשית שתציף אותו. דמיינו לעצמכם שאותו נאום בדיוק היה נאמר בצורה מונוטונית עם קול רפוי, חסר רגש ומשעמם, האם גם אז המסר היה עובר ? ברור שלא, ואין שום סיכוי שאובמה היה מגיע למעמד אליו הגיע אם היה נוהג כך. מנהיגים גדולים יודעים שהדרך להשפיע על אחרים אינה יכולה לעבור דרך השכל בלבד. הם חייבים לעבור דרך לב המאזינים. דרך תעלות הרגש שיוצרות את החיבור הבין אישי הכל כך חזק הזה בין אנשים.
הפסיכולוג דניאל גולמן בספרו "המנהיגים החדשים" כותב שלאורך כל ההיסטוריה ובכל התרבויות המנהיג של קבוצה אנושית היה האיש שאחרים נשאו אליו עיניים לקבלת ביטחון ובהירות במצבי חוסר ודאות, איומים חיצוניים או כשהיה צריך לבצע משימה כלשהי. זאת אומרת שמנהיג של קבוצה הוא קודם כל מדריך רגשי שלה. נקודת מבט זו, שעשויה להתפספס בעולם המודרני, מציעה שתפקידם של מנהיגים הוא קודם כל לפזר רגשות שליליים ולהניע את הרגשות הקבוצתיים לכיוון החיובי. למנהיג של כל קבוצת אנשים יש כוח ויכולת להטות את רגשות כולם. אם יניע את רגשותיהם להתלהבות ותקווה ביצועי הקבוצה ינסקו. אם אנשים ידחקו לחוויה שלילית של ייאוש או חרדה הם יסטו מהמסלול.
השפעתו הרגשית של המנהיג תשפיע בצורה דומה בכל קבוצה וקבוצה ואין זה משנה אם הקבוצה היא ארגון עסקי, משפחה, קבוצת ספורט או חברי מועצת העיר. מסיבה זו בדיוק מנהיג אינו יכול לבסס את יחסיו עם המונהגים בדברים שקשורים אך ורק בתפקיד אותו הם ממלאים אלא עליו לתת להם את התמיכה הרגשית הנדרשת גם כאשר מדובר בנושאים שמעבר לתפקידם הפורמלי. בדרך זו יכול המנהיג לחבור לאנשיו, להסיט רגשות שליליים הצידה ולעורר רגשות חיוביים שמצליחים להפיק מכל אדם את מיטבו.
הדבר תקף גם לגבי מנהיגות עצמית. כאשר אנו ניצבים אל מול משימה משמעותית שמטרידה אותנו, ואיננו קשובים לרגשות שלנו, נתקשה לייצר מוטיבציה לפעולה שתוביל אותנו לתפקוד מיטבי. כאשר אנחנו נותנים מקום לרגשות ועובדים איתם על מנת להסיט הצידה את הרגשות השליליים ולהגביר רגשות חיוביים אנחנו "מתדלקים" את עצמנו בדלק הרגשי הנכון על מנת לנוע קדימה בכיוון הרצוי לנו. המשל על חצי הכוס המלאה הוא דוגמה מעולה לכך כיוון שהנטייה הטבעית של המוח שלנו היא להתמקד בשלילי.
זו תגובה אבולוציונית אוטומטית אבל היא אינה מקדמת. רוב האנשים ממוקדים כל הזמן בפער שיש בינם לבין מה שהיו רוצים להיות וככל שהוא גדול יותר כך צפים רגשות שליליים רבים יותר שמסיטים מהמסלול. מיקוד בהתקדמות שנעשתה ובצעד הנוסף שעשינו לעבר המטרה מציף רגשות חיוביים של חיוניות ומלבה מוטיבציה לעשייה והתקדמות. הגברת רגשות חיוביים אלו היא תפקידו הראשוני של כל מנהיג.
הדרך הבסיסית והטובה ביותר להוביל אחרים סביבנו היא על ידי טיפול בחוויה הרגשית שלהם. לנטוע בהם תקווה ברגעים של ייאוש, להביע אמפתיה כאשר הם זקוקים לחיבוק, לעורר בהם התלהבות בתוך שגרה משמימה או להעלות שמחה וחיוך באמצע יום עבודה. כל אלו יעוררו בהם הרגשה חיובית ויניעו אותם לפעולה מתוך רצון פנימי ולא ככורח חיצוני. חיבור רגשי יגרום לאדם שמולכם לרצות ללכת בדרך שלכם גם כאשר אינכם נמצאים לידו. זוהי מנהיגות גדולה.
סגנונות מנהיגות- 4 מקדמים רגשות חיוביים ו-2 מקדמים רגשות שליליים.
1) חזוני- מניע אנשים באמצעות חלומות. השפעה על האווירה- חיובית ביותר. מתאים כאשר יש צורך בכיוון אחר או כששינויים מחייבים חזון.
2) הדרכתי- יוצר חיבור בין מה שהאדם רוצה לבין יעדי הארגון. השפעה על האווירה – חיובית ביותר. מתאים כשצריך לסייע לעובד לשפר את ביצועיו על ידי רכישת יכולות ארוכות טווח.
3) חברותי- יוצר הרמוניה על ידי חיבור אנשים זה לזה. השפעה על האווירה- חיובית. מתאים כשצריך לתקן קרעים בצוות, להגביר מוטיבציה בימי לחץ או לחזק קשרים.
4) דמוקרטי- מעריך את תשומתם של אנשים ומשיג מחויבות מכוח השיתוף. השפעה על האווירה- חיובית. מתאים כשצריך להשיג הסכמה או קונצנזוס או להשיג מהעובדים תשומה חיובית.
5) מכתיב קצב- עונה על יעדים מאתגרים ומלהיבים. השפעה על האווירה- לרוב שלילית מאוד כיוון שלרוב מבוצע בצורה גרועה. מתאים כשצריך להשיג תוצאות באיכות גבוהה מצוות מוכשר ובעל מוטיבציה.
6) פיקודי – משכך פחדים על ידי הכתבת כיוון במצבי חירום. השפעה על האווירה- שלילית מאוד, מפני שלרוב מנוצל לרעה. מתאים במצבי משבר, כשצריך להתחיל במהפך או כלפי עובדים בעייתיים.
לקריאה נוספת
גולמן. ד, בויאציס. ר, מק'קי. א. (2014). המנהיגים החדשים. מטר. תל אביב
Hunt, J.G. (1999). Transformational/charismatic leadership’s transformation of the field: A historical essay. Leadership Quarterly, 10, 129–144.
Gooty, J., Connelly, S., Griffith, J., & Gupta, A. (2010). Leadership, affect and emotions: A state of the science review. The Leadership Quarterly, 21(6), 979-1004.