קבלת החלטות

אין דבר מעייף יותר מאי החלטה. אחד הקטעים המצוטטים ביותר בנוגע לקבלת החלטות נמצא בסיפור של לואיס קרול- אליס בארץ הפלאות ובו אליס עומדת מול שתי דרכים ושואלת את החתול לאן עליה ללכת. החתול בתגובה שואל אותה לאן היא רוצה להגיע, וכשאליס עונה לו שלא משנה לה לאן הוא משיב "אם כך אין זה משנה באיזו דרך תבחרי, בכל מקרה תגיעי". אליס נשארת לנהל שיחה מבולבלת עם החתול שממשיך להקשות עליה באיזו דרך לבחור. קושי מרכזי העומד בדרך להצלחה הוא חוסר יכולת לקבל החלטה שנובע בדרך כלל מכך שאיננו בטוחים איזו בחירה תוביל אותנו לתוצאה הטובה ביותר עבורנו. בשנת 2007 נעשה מחקר על ידי Patalano & Wengrovitz שבדק את הקשר בין חוסר החלטיות לחשש מחרטה – חשש להתחרט על בחירה שכבר נעשתה. החוקרים ביקשו מסטודנטים (החלטיים ולא החלטיים) לבחור קורסים מתוך רשימה שהתעדכנה מידי יום במשך 5 ימים.

כדי ליצור חשש מחרטה הודיעו למשתתפים מראש על מספר קורסים אשר יהפכו לא זמינים ביום שלמחרת ובכך דחקו בהם לקבל החלטה בנוגע לקורסים אלו. התוצאות הראו שסטודנטים החלטיים התעכבו הרבה פחות בבחירתם אל מול הסטודנטים הלא החלטיים שהמשיכו להתלבט למרות הסיכון לפספס קורס שלא יופיע ביום למחרת.

למעשה, בניגוד לסטודנטים החלטיים נראה כי הסטודנטים הלא החלטיים, לא היו מספיק רגישים לאפשרות שיתחרטו על כך שפספסו אלטרנטיבה ואצל חלקם זה בדיוק מה שקרה. כשאנחנו מתעכבים ולא בוחרים אנחנו חווים אשליה שכל האפשרויות נשארות פתוחות כשבפועל אנחנו פשוט מפספסים הזדמנויות מבלי לתת על כך את הדעת.

ב-1957 הציע סיימון הבחנה בין שתי אסטרטגיות לקבלת החלטות: מיקסום מול הסתפקות. הנטייה למקסם משמעה לחפש את האלטרנטיבה הטובה ביותר ולכן מצריכה חיפוש מעמיק ומתיש במיוחד אחרי אלטרנטיבה זו. אסטרטגיית ההסתפקות משמעה לחפש את "המספיק טוב" ולכן דורשת חיפוש שנפסק ברגע שהאדם פוגש באופציה הראשונה שעומדת בסף המתקבל על הדעת.

חוקרים נוספים שהרחיבו את התיאוריה של סיימון מצאו כי ההסתפקות והמקסום מבססות את הדרך בה האדם נוהג לקבל החלטות ונמצא קשר סטטיסטי בין הנטייה למקסם לבין חוסר החלטיות. לאדם הממקסם ישנה תחושה מתמדת לפיה תמיד יכולה להיות אופציה טובה יותר מהאופציות הקיימות. התוצאה של כך היא שלא ברור מתי מסתיים החיפוש אחר האלטרנטיבה הנחשקת ונוצר קושי רב לקבל החלטה.

במקרה של אליס היא בסך הכל נשארה לעמוד זמן מה לפטפט עם החתול אך בחיים יש לחוסר יכולת לקבל החלטה משמעות רבה. אנחנו אוחזים באשליית המושלמות מתוך הנחה שאם נסקור את כל האלטרנטיבות הקיימות נגיע בסופו של דבר לאופציה המושלמת ונהיה שבעי רצון. הפרדוקס הוא שהאופציה המושלמת אינה קיימת ותמיד, אבל תמיד, תהיה אופציה טובה יותר מזו שבחרנו ולעולם נדע על האופציה הזו רק בדיעבד. כשזה קורה מופיע בדרך כלל צמד המילים ההרסני "אילו רק…" שמעכב אותנו מלקבל החלטות בהמשך ומשאיר אותנו לדרוך במקום.

החשש מחרטה על בחירה שנעשתה גורם לאנשים להשאיר כסף בבנק שנים רבות בזמן שאם רק היו משקיעים אותו בתוכנית כלשהי היו יכולים להרוויח עליו אין סוף אחוזים יותר מהמצב הקיים. גורם להם לצאת למאות דייטים ראשונים מבלי לתת סיכוי אחד ואמיתי לקשר שיכול היה להצליח, ולזגזג 15 שנים בין עבודות מזדמנות עד שימצאו את משרת החלומות מבלי לשים לב שעוד שניה הם כבר יוצאים לפנסיה וכבר לא יהיה צורך בשום משרה.

חוסר החלטה מציב אותנו לכאורה מול מגוון רחב של אפשרויות התפתחות אך האמת היא שאנחנו פשוט עומדים במקום. אין דבר כזה החלטות מושלמות. יש טובות יותר ויש טובות פחות אך בכל מקרה הדרך היחידה להתקדם היא על ידי קבלת החלטה. יכול להיות שנידרש לשנות או לתקן את ההחלטה בהמשך הדרך אך כדי להגיע להמשך הדרך צריך להחליט עכשיו.

משפט אנונימי וחכם בנוגע לקבלת החלטות אומר ש"החלטות טובות מגיעות מניסיון וניסיון מגיע מהחלטות גרועות". החוכמה בסופו של דבר היא לא לחשוש שמא נקבל החלטה שאינה מספיק טובה עבורנו אלא להחליט להיות שלמים עם כל תוצאה שנקבל, ללמוד מהטעיות ולכל היותר לתקן החלטות דומות בהמשך. בדרך זו אנחנו גם מתקדמים וגם משכללים את יכולת קבלת ההחלטות שלנו כך שההחלטות הבאות תהיינה מוצלחות יותר.

Schwartz, B., Ward, A., Monterosso, J., Lyubomirsky, S., White,
K., & Lehman, D.R. (2002). Maximizing versus satisficing:
Happiness is a matter of choice. Journal of Personality and
Social Psychology, 83, 1178-1197.
Simon, H. A. (1956). Rational choice and the structure of the environment.
Psychological Review, 63, 129–138.
Rassin, E. (2007). A psychological theory of indecisiveness. Netherlands Journal of Psychology, 63(1), 1–11.
Schwartz, B., Ward, A., Monterosso, J., Lybominsky, S., White, K., & Lehman, D. R. (2002). Maximizing versus satisficing: Happiness is a matter of choice. Journal of Personality and Social Psychology, 83, 1178–1197.

מאמרים נוספים