מחוייבות

לפני הרבה שנים הייתי באמצע מסלול באחת היחידות המובחרות בצה"ל. זה היה חורף והצוות שלי ואני בדיוק עלינו ליחידה להתחיל את השלבים המקצועיים של המסלול לאחר שסיימנו טירונות. בהתאם למסלולניקים חשדניים גיששנו רבות אצל צוותים בוגרים לגבי מה שעומד לקרות איתנו בשבועות הקרובים. ביחידה ששמה דגש על הקניית כישורי ביצוע בתנאי חוסר וודאות ניסינו בכל מאודנו להשיג פיסות מידע לגבי האתגרים שנכונו לנו בשבועות הקרובים.

באחת השיחות בחדר האוכל הציע לנו חייל מצוות בוגר שנהיה מוכנים מנטאלית לאימון קרב-מגע ראשון ביחידה. "אתם עומדים להיות במצב 2 על האגרופים הרבה יותר זמן ממה שאתם חושבים" הוא אמר. כשביקשנו ממנו הבהרה למשפט "הרבה יותר זמן ממה שאתם חושבים" הוא ענה – " 3 שעות. בסוף זה עובר".

לרגע זה היה נשמע קשקוש. מי יכול להחזיק מעמד 3 שעות במצב 2 ועוד על האגרופים? וחוץ מזה, אחרי כמה דקות במצב 2 על האגרופים העצמות לוחצות על העור ומתחיל דימום וזה לא נשמע לנו הגיוני שצוות שלם ידמם 3 שעות בשיעור קרב מגע ראשון ביחידה.
ביום שלישי בשבוע הראשון שלנו בבסיס היחידה בשעה 04:15 לפנות בוקר העירו אותנו בצעקות להגיע עכשיו לחדר קרב-מגע עם בגדי ספורט. נכנסו כולנו פנימה ואחרי שהמדריך סידר אותנו בצמוד לקירות החדר הוא נתן את ההוראה- " על האגרופים למטה כולם! ". למרות שזו היתה הפעם הראשונה שפגשנו בו והוא בנו לא היה לנו ספק לגבי ההוראה ונפלנו כולנו במהירות למצב 2 על האגרופים. אחרי כמה דקות התחלנו להרגיש כאב חד בעצמות גב היד ואחרי חצי שעה נוספת כל הרצפה של החדר התמלאה זיעה ודם. ומה איתנו? אתם בטח שואלים. אנחנו נותרנו על האגרופים.

20 חבר'ה התחילו את האימון הזה, 3 נשברו אחרי 45 דקות ושאר ה-17 החזיקו מעמד עד סוף האימון. 3 שעות מלאות במצב 2 על האגרופים. זו היתה חוויה יוצאת דופן לגבולות היכולות שלנו כחיילים ולמידת המחוייבות של כל אחד מאיתנו למטרה לשמה התכנסנו – לסיים את המסלול ביחידה. השיעור המרכזי שלקחתי משם היה שכאשר אני בוחר להיות מחוייב הכל אפשרי. הכל.

בהקשר לכך יש משפט בנוגע למחוייבות שאני מאוד אוהב ( חוץ מזה שבראש המאמר) והוא אומר " עוד לא ראיתי אדם שקם כל בוקר לפני עלות השחר לעבוד ולא הביא עושר למשפחתו". באופן נקודתי המשפט הזה המתייחס לפרנסת המשפחה אבל המהות שלו היא מחוייבות. כאשר אדם מוכן לעשות מה שנדרש על מנת להשיג את המטרות שלו הוא ישיג אותן כי הוא עושה מה שנדרש.
גם אם כרגע הוא משלם מחיר יקר.

באחד הניסויים המפורסמים בפסיכולוגיה שעסק בשליטה עצמית הציעו לילדים צעירים לאכול מרשמלו אחד עכשיו או להמתין מספר דקות ולקבל 2 מרשמלו. ברור לגמרי ששני מרשמלו עדיפים על מרשמלו אחד אבל מרשמלו אחד אפשר לאכול באופן מיידי וללא מאמץ ועבור 2 מרשמלו הילדים נדרשו להתאזר בסבלנות ולהמתין פרק זמן בלתי ידוע. בשלב זה הניחו החוקרים מרשמלו אחד מול הילדים ויצאו מהחדר.

לאורך הניסוי שצולם פעמים רבות לאחר מכן בוידאו ניתן היה לראות מי מהילדים מחוייב למטרה וממתין בסבלנות לבואו של החוקר עם המרשמלו הנוסף ומי מחוייב פחות ומתענג על המרשמלו שמונח בצלחת שמולו. כ-10 שנים מאוחר יותר זימנו את אותם ילדים, שהיו כעת בוגרי תיכון, למעבדה על מנת לבדוק האם ישנם הבדלים בין אלו שהחזיקו מעמד בניסוי ואלו שלא. התוצאות היו מובהקות. אלו שבילדותם החזיקו מעמד וחיכו למרשמלו הנוסף גדלו להיות נערים מפותחים יותר הן מבחינה לימודית ( ציוני פסיכומטרי גבוהים יותר) והן מבחינה חברתית והתמודדו טוב יותר עם תסכול ולחץ.

בדומה לניסוי המרשמלו, כולנו מתמודדים יום יום עם אין ספור פיתויים שמסיטים את תשומת לבנו ממטרות שונות שהצבנו לעצמנו. דיאטה שאנחנו לא שומרים כי מצאנו במקרר עוגה טעימה ברגע של רעב, עייפות שגוררת אותנו למיטה למרות שלא סיימנו לשלוח את כל המיילים שרצינו או שיחת מסדרון שנגררנו אליה במקום לעבוד על הפרויקט החדש שקיבלנו תחת אחריותנו.

בכל המקרים הללו מידת המחויבות שלנו למטרה אינה חזקה מספיק על מנת שנשים גבולות ברורים לפיתויים ונתקדם לעבר המטרה שהצבנו לעצמנו. התוצאות כמובן ידועות מראש. למשקל שתכננו להגיע כבר לא נגיע, המיילים לא יגיעו ליעדם בזמן והפרויקט שקיבלנו תחתנו יתעכב. התוצאות הללו יחזרו אלינו במהרה ויטילו בנו דופי על איך שאנחנו נראים מבחינה חיצונית, על איך שאנחנו נתפסים מול הקולגות שלנו ועל השאלה האם נקבל בהמשך קידום לתפקיד בכיר יותר מזה שאנו ממלאים היום. לעומת זאת כאשר אנחנו מחויבים למטרה ומחזיקים מעמד נוכח הפיתויים שבדרך נגיע למשקל ולמראה הרצוי, נשאיר רושם חיובי על קולגות שלנו ונסלול את הדרך לקידום לתפקיד בכיר יותר בחברה בה אנו עובדים.

מחוייבות אם כן היא החלטה. לשים בראש סדר העדיפויות את הפעולות שמשרתות את המטרה שלנו גם כאשר ישנם פיתויים מסביב או כאשר עולה קושי משמעותי. על ידי החלטה זו אנו מסוגלים להתגבר על מכשולים שמהצד עשויים להיראות בלתי אפשריים ולהשיג בסופו של דבר את המטרה שהצבנו לעצמנו.
אגב, שלושת החבר'ה שלא החזיקו מעמד בשיעור קרב-המגע הראשון הודחו בשלב מאוחר יותר מהמסלול.
היו מחוייבים. דאגו לסיים את המסלול!