הצלחה

"הצלחה היא מדע. אם יתמלאו כל התנאים הדרושים היא תקרה". אוסקר ווילד

לפי מילון אבן שושן ההגדרה של הצלחה היא " שגשוג, הישג, הצטיינות, מצוינות, הגעה להישגים, השגת תוצאה טובה" אבל האמת היא שההגדרה הזו מאוד כללית, ו"הצלחה", כפי שאני רואה אותה, היא מושג חמקמק הרבה יותר. בואו נעמיק לרגע בדוגמה מערבית וקלה להתבוננות.

נניח שלאדם מסוים יש מיליון שקל בבנק, האם עצם קיומו של סכום שכזה בחשבון הבנק נחשב הצלחה ? אתם יודעים מה, בואו נלך עם זה קצת יותר רחוק. נניח שלפלוני יש לא מיליון שקל בבנק אלא 10,000,000 ₪ בבנק, ע ש ר ה  מ י ל י ו ן ₪ ב ב נ ק  !!!  האם סכום כסף אדיר שכזה בחשבון הבנק הוא המדד להצלחה ? אני מניח שחלקכם קוראים את השורה הזו עכשיו ואומרים לעצמכם "ברור!!! אם לי היו עשרה  מיליון שקלים בבנק זו היתה הצלחה אדירה", והאמת, אני לגמרי מסכים אתכם אבל אני רוצה להסיט אתכם לרגע מהמחשבה הזו לכיוון אחר.

נניח שהאדם הזה שיש לו כרגע עשרה מיליון ש"ח נזילים בבנק הכניס בדיוק לפני יומיים 20 מיליון שקלים למניה שחשב שהיא הולכת לעשות זינוק אדיר אך במקום לזנק המניה קרסה וביום אחד הוא הפסיד חצי מהכסף שהיה לו ועכשיו יש לו עשרה מיליון שקלים בחשבון הבנק שלו. ע ש ר ה  מ י ל י ו ן ₪ ב ח ש ב ו ן  ה ב נ ק  !!! האם זו הצלחה?
ברור לגמרי שהצלחה לא היתה פה.

אז מה זו הצלחה? הצלחה זו אחת המילים היחידות במילון שההגדרה שלה בעיניי אינה רלוונטית. ההגדרה היחידה שרלוונטית היא זו שאדם מגדיר לעצמו. אם נחזור לדוגמה הקודמת, הצלחה היתה מתרחשת אם בן האדם היה מגדיר לעצמו שהוא רוצה להרוויח 10% כתוצאה מההשקעה והמניה אף היתה עולה ב-10%. כמות הכסף בחשבון הבנק היתה גדלה מ- 20 מיליון ₪ ל-22 מיליון ₪ והוא היה משיג את המטרה שהגדיר לעצמו. במקרה הזה אותו אדם היה חווה הצלחה לא בזכות כמות הכסף שיש לו בחשבון הבנק אלא בזכות כך שהשיג את המטרה שהציב לעצמו. בדיוק מהסיבה הזו הצלחה היא עניין סובייקטיבי כי כל אדם חווה אותה כתוצאה מהישגים סובייקטיביים. יחד עם זאת, ישנם מספר מאפיינים אבסולוטיים שכן ניתן לומר לגבי הצלחה או איך להגיע להצלחה גדולה ביותר. בפסיכולוגיה קוראים לזה  peak performance או ביצועי על בעברית.

בספרו "מצויינים" של העיתונאי הקנדי מלקולם גולדוול, אשר חקר לעומק על מה בנויה הצלחה כבירה כמו זו של ביל גייטס למשל או של להקת הביטלס מתאר גולדוול כלל חשוב ביותר בדרך להצלחה גדולה והוא קורא לו כלל ה-10,000. כלל זה מתייחס לכמות השעות שמצליחנים השקיעו ביכולות שלהם, טרם הגיעו להישגים כל כך מרשימים. ביל גייטס נחשף במקרה לעולם תכנות המחשבים כאשר היה בן 14. בתקופה שבה מחשבים לא היו נפוצים, הוא מצא דרכים לשים עליהם את ידו ולתכנת שעות על גבי שעות. "זאת היתה התעסקות כפייתית מצדי" אמר גייטס באחד הראיונות עמו. במרכז הרפואי ובמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת וושניגטון היה מחשב שעבדו עליו 21 שעות ביממה. כל הזמן חוץ משלוש עד שש בבוקר. גייטס הנלהב היה יוצא מאוחר בלילה כדי "לגנוב" שעות מחשב בדיוק בשעות האלה. בגיל 17 הוא קיבל זמן מחשב בתמורה לעבודה ב-ISI. במשך שבעה חודשים הוא צבר 1,575 שעות מחשב שזה בממוצע 8 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע. עד שגייטס נשר מהרווארד והקים חברת תוכנה משלו הוא כבר צבר הרבה מעבר ל-10,000 שעות תכנות.
כלל דומה התקיים גם אצל הביטלס. הם הופיעו אין ספור שעות במועדוני חשפנות בהמבורג, מול קהל בעל שפה זרה שדרש מאמץ מוגבר על מנת שיוכלו לתפוס את תשומת לבו. עד הצלחתם העולמית הראשונה הם כבר הופיעו למעלה מ-1200 פעמים. לצורך השוואה, יש להקות שלא מופיעות כמות כזו במשך חיים שלמים. אז נכון, צריך כישרון כדי להיות זמר מעולה כמו חברי להקת הביטלס או איש תוכנה מצוין כמו ביל גייטס אבל כישרון אינו מספיק. מוכרחים להשקיע ולטפח אותו והרבה.

מעבר להשקעה כבירה ישנם מאפיינים קוגניטיביים, רגשיים ופיזיולוגיים שמחייבים התייחסות בדרך להצלחה. קוגניציה בהקשר של ביצועי-על מתייחסת לצורך להתמקד באספקט ספציפי ולדעת להתעלם ממרכיבים אחרים פחות אפקטיביים בדרך להצלחה. לדוגמה, איש מכירות שרוצה להצטיין מוכרח לדעת לזהות את צורכי הלקוח, גם כאשר הם לא נאמרים מפורשות. להתעלם מנתונים חשובים לכאורה שבפועל רק מסיחים את הדעת ולקבל החלטות מהירות לגבי האופן שבו יענה על שאלותיו של הלקוח במהלך הפגישה. המרכיבים הקוגניטיביים המרכזיים שנמצאו אצל אנשים שהגיעו לביצועי-על הם ריכוז, מיקוד במטרה אבסולוטית וידועה מראש, ראיית קשיים כאתגרים מרגשים ומחשבות חיוביות לגבי הביצועים האישיים בסיטואציה הנוכחית.

מאפיינים רגשיים הכרחיים להצלחה, כיוון שהם המנוע שלנו. רגשות הם האנרגיה שלנו והיכולת להיעזר ברגשות על מנת לתעל את האנרגיה לטובת השגת מטרה מסוימת היא קריטית בדרך להצלחה. מאפיין רגשי משמעותי שעלה בראיונות עם מצליחנים ממגוון תחומים הינו ביטחון עצמי- אמונה ביכולת להשיג בהצלחה מטרה ספציפית. תחושה של ביטחון עצמי תוך כדי פעולה מאפשרת לנוע בנחישות קדימה ולגבור על מכשולים בדרך למטרה. אחד המשפטים היפים שמתייחס בדיוק לחוויה הרגשית הזו אומר ש "החלק הקשה ביותר בדרך למטרה הוא להאמין שאתה ראוי לה". אמונה כזו עשויה לנבוע מהחלטה מודעת ששייכת למאפיינים הקוגניטיביים, אבל החוויה שהחלטה זו מעוררת היא רגשות חיוביים שדוחפים חזק קדימה גם כאשר קשה וזו התרומה המרכזית שלה (Gould, 2009).

מאפיינים פיזיולוגיים כוללים צריכה והקצאת אנרגיה כמו תזונה, נשימה סדירה, מנוחה הולמת, זמן התאוששות, כושר גופני ועוד המאפשרים וויסות אנרגיה בצורה אופטימלית. האלמנטים הפיזיולוגיים חשובים ל-PP  על מנת להתמודד ברמה האנרגטית עם העומסים והתביעות שהמשימה דורשת לאורך הדרך. אנרגיה פיזית גבוהה חשובה על מנת לאפשר לבן האדם לחשוב בצורה חדה ולתפקד בצורה מיטבית, כאשר הוא נדרש לעמוד מול אתגרים. קל וחומר כאשר האתגר הינו משמעותי וגדול.

אם כן, הצלחה אינה מושג אבסולוטי וזהה עבור כל אחד ואחת מאיתנו אך יחד עם זאת ולאחר שכל אחד הגדיר לעצמו מה תהיה הצלחה עבורו, ישנם מספר כללים שכדאי ליישם על מנת להגביר את הסיכויים שהמטרה תושג וההצלחה תתממש. במובן זה כישרון הוא חשוב אך מיומנות היא הגורם שמביא אדם כישרוני להצלחה. מיומנות גבוהה היא תוצר של שעות על גבי שעות של תרגולים. מעבר לתרגולים הרבים אנשים מצליחים שמים דגש על מרכיבים קוגניטיביים, רגשיים ופיזיולוגיים שיבטיחו חדות, מוכוונות ואנרגיה גבוהה שיאפשרו להם להגיע אל ההישג הנדרש.

כאשר כל המערכות שלנו מוכנות ומוכוונות גדלים הסיכויים שנצליח ונשיג את המטרה שהצבנו לעצמנו.
צאו לדרך! ושיהיה לכם בהצלחה!!!

גולדוול, מ. (2009). מצוינים.ירושלים: זמורה ביתן.

Gould, D. R. (2009). Confidence. In K. F. Hays (Ed.). Performance psychology in action: A casebook for working with athletes, performing artists, business leaders, and professionals in high-risk occupations (pp.57–76). Washington, DC: American Psychological Association